אינטליגנציה רגשית כמנבא הצלחה 

בשנים האחרונות מדברים על אינטליגנציה רגשית כתחום משפיע ובעל חשיבות רבה לאפקטיביות ארגונית הן במישור של עבודת צוות, יחסי אנוש, מנהיגות והן במישור של אפקטיביות בתפקיד והשפעה על ביצועים ארגוניים. אם בעבר נהוג היה לחשוב כי ה-IQ הוא פרמטר מכריע בהצלחת עובדים, הרי שהמאה הנוכחית מספקת מספיק מחקרים על כך שה-EQ , דהיינו האינטליגנציה הרגשית היא המנוע המוביל בארגונים ובחיים הפרטיים בכלל. אינטליגנציה רגשית ניתנת לפיתוח באמצעות אימון מנהלים, אימון קריירה וכן אימון אישי לשם מיצוי היכולות הן למטרות אישיות, הן למטרות מקצועיות וקידום בעבודה.

כבר בשנת 1973 פורסם מאמרו של החוקר מקקללנד מאוניברסיטת הרווארד שחקר אפקטיביות בארגונים וסיפק גישה חדשה להערכת עובדים ולפיו ארגון הרוצה לקדם עובד לתפקיד מסוים צריך לעשות זאת על סמך כישורי EQ. לדעתו  היכולת לנבא הצלחה על ידי הישגים אקדמיים ומיומנויות טכניות היא רק 20%.

חוקרים רבים, הן פסיכולוגים והן יועצים ארגוניים, מייחסים לכישורים הרגשיים ערך רב יותר מכישורים אינטלקטואליים וטכניים בהצלחת עובדים בארגונים. צרניס (cherniss, 2001) טוען כי - אם נבחן לעומק כמעט כל גורם המשפיע על אפקטיביות ארגונית, נמצא שאינטליגנציה רגשית משפיעה עליו בצורה זו או אחרת. המודל של צרניס מראה כי לאור המחקרים, עובדים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה בשילוב של אקלים ארגוני תומך וצוות משאבי אנוש יכולים להשפיע על יחסים במקום עבודה אשר תורמים בסופו של דבר על אפקטיביות קבוצות עבודה, יחסי אנוש תקינים, עבודת צוות והצלחה. המודל מקשר בין: אינטליגנציה רגשית אינדבידואלית - מערכות יחסים - אינטליגנציה רגשית קבוצתית - אפקטיביות ארגונית - מנהיגות -אקלים ותרבות - תמיכת פונקציות משאבי אנוש בארגון.

עובדים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה ניחנים בתכונות הבאות:-

יכולת האצלת סמכויות, רגישות רבה לזולת, יחסי אנוש טובים, תקשורת בין אישית גבוהה, יכולת הובלה ותפקוד מיטבי בצוות, יכולת הנעת עובדים, יכולת לגלות חוזקות של אנשים ולהיעזר בהם במשימות עבודה, יכולת גישור בין אנשים ובמצבי קונפליקטים, יכולת התמודדות עם לחצים וריבוי משימות, יכולת בניית יחסי אמון טובים עם כפיפים וקולגות, יוזמה אישית ומשמעת עצמית גבוהה, מודעות אישית גבוהה.

לסיכום: המחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים כי בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה מצליחים יותר בתפקידם ועל כן ארגונים רבים פועלים בשנים האחרונות לפיתוח עובדיהם לא רק מבחינת מיומנויות טכניות וכישורי IQ אלא בעיקר למען פיתוח יכולות בתחום הרגשי בבחינת win-win לעובד ולארגון.  הבשורה הטובה לאדם הפרטי היא כי אפשר להתקדם בחיים ע"י פיתוח האינטליגנציה רהגשית בעזרת מודעות עצמית בתהליך אימון אישי.